החלטה בתיק רע"א 5185/03

           זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטת ג' (דה לאו) לוי) בה נדחתה בקשת המבקש להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעפולה (כבוד הרשמת ת' שי-ניסים) שניתן ביום 26.11.2002.

           ביום 11.3.2003 פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בנצרת בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום. בבקשתו, פירט המבקש שני טעמים מרכזיים להארכת המועד, והם מצבו הכלכלי-סוציאלי ומצבו הבריאותי. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו של המבקש בקובעו כי טעמיו של המבקש אינם מהווים טעמים מיוחדים, לצורך תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בהתייחסם למצבו הקשה של המבקש בשנים האחרונות, ולא לתקופה הרלוונטית לבקשה להארכת המועד. בית המשפט המחוזי הוסיף כי טעם עיקרי לדחיית הבקשה הינו כי המבקש אף לא ציין בבקשתו מהו התאריך בו הומצא לידיו פסק הדין של בית משפט השלום, וממילא לא פירט בבקשתו מה מנע ממנו להגיש ערעור או, למצער, בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, מיום המצאת פסק הדין ועד יום הגשת הבקשה להארכת מועד.

           בבקשת רשות הערעור שב המבקש וחוזר על טענותיו בפני בית המשפט קמא, ומוסיף להן טענה חדשה לפיה פסק הדין של בית משפט השלום לא הומצא לו כדין ועל כן בקשתו לבית המשפט המחוזי הוגשה למען זהירות בלבד, כאשר למעשה עמדה לו זכות להגיש ערעורו מבלי לקבל את רשותו של בית המשפט קמא. המבקש טוען כי נודע לו על פסק הדין רק ביום 16.1.2003, אז נמסרה לו אזהרה אודות פתיחת תיק נגדו בהוצאה לפועל, ופסק הדין עצמו הגיע לידי בא כוחו רק כשבוע לאחר מכן.

           המשיב סומך ידיו על החלטתו של בית המשפט המחוזי, ומציין כי אין להישמע לטענתו של המבקש לפיה לא הומצא לו פסק הדין של בית המשפט המחוזי, הן כיוון, שמדובר בטענה עובדתית חדשה שהועלתה לראשונה במסגרת בקשת רשות הערעור, והן כיוון שטענה זו אינה נכונה לגופה.

           לאחר עיון בבקשה ובתשובה לבקשה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.  טענותיו של המבקש בדבר מצבו הכלכלי-סוציאלי ומצבו הבריאותי נדונו ונדחו על ידי בית המשפט המחוזי, ולא מצאתי סיבה להתערב בקביעות אלו. טענתו של המבקש, כי פסק הדין של בית משפט השלום לא הומצא לו כדין, הינה טענה עובדתית חדשה, שהועלתה לראשונה במסגרת בקשת רשות ערעור זו, ואף לא גובתה בתצהיר, לפיכך אין מקום לדון בה בערכאה זו. נראה, כי די בטעמים אלו בלבד כדי לדחות את הבקשה.

           הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, המבקש ישא בהוצאות שכר-טרחת בא כוחו של המשיב, בסך של 2,500 ש"ח.

           ניתנה היום, כ"ט בכסלו תשס"ד (24.12.2003).

                                                                                                    ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /אמ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: